סקר סיכונים הוא בדיקה שיטתית שמטרתה לזהות את האיומים המשמעותיים על הארגון, להעריך את הסבירות שיתממשו ואת הנזק שייגרם אם יתממשו, ולקבוע סדר עדיפויות לטיפול.
מה בודקים?
- נכסים: אילו מערכות ומידע חשובים לארגון, ומה יקרה אם ייפגעו.
- איומים: מתקפות כופרה, דליפת מידע, טעויות אנוש, תקלות אצל ספקים ועוד.
- בקרות קיימות: מה כבר עושים היום כדי להתגונן, והאם זה עובד.
- פערים: איפה ההגנה לא מספיקה ביחס לסיכון.
מה מקבלים בסוף?
מפת סיכונים ברורה ותוכנית עבודה לפי סדר עדיפויות: מה חייבים לטפל בו עכשיו, מה אפשר לתכנן לשנה הקרובה, ומה הסיכון שהארגון מוכן לקבל. כך ההשקעה באבטחה מתמקדת במקום שבו היא באמת משנה.
כל כמה זמן?
מומלץ לבצע סקר סיכונים באופן תקופתי, וגם בכל שינוי משמעותי: מעבר לענן, מערכת חדשה, מיזוג או כניסה לשוק חדש. במאגרי מידע ברמת אבטחה גבוהה, תקנות אבטחת המידע אף מחייבות סקר תקופתי.
שאלות נפוצות
מה כולל סקר סיכונים?
מיפוי נכסים ומערכות, זיהוי איומים, בדיקת הבקרות הקיימות, זיהוי פערים ותוכנית עבודה מתועדפת.
כל כמה זמן צריך לבצע סקר סיכונים?
באופן תקופתי, ובנוסף בכל שינוי משמעותי כמו מעבר לענן, מערכת חדשה או מיזוג. במאגרי מידע ברמת אבטחה גבוהה התקנות מחייבות סקר תקופתי.
מה ההבדל בין סקר סיכונים למבדק חדירות?
סקר סיכונים בוחן את הארגון כולו ומתעדף סיכונים. מבדק חדירות בודק טכנית אם אפשר לפרוץ למערכת מסוימת.
המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבדיקה של המקרה שלכם, צרו איתנו קשר.