באוגוסט 2024 אישרה הכנסת את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, והוא נכנס לתוקף באוגוסט 2025. זה התיקון המשמעותי ביותר בחוק מזה כשלושה עשורים, והוא מקרב את ישראל לסטנדרטים המחמירים שנהוגים באירופה.
מה השתנה בפועל?
- חובה למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO) בחלק מהארגונים, לראשונה בישראל.
- סמכויות אכיפה רחבות לרשות להגנת הפרטיות, כולל הטלת עיצומים כספיים משמעותיים על הפרות.
- הגדרות מעודכנות של מידע אישי ושל מידע בעל רגישות מיוחדת, שמרחיבות את סוגי המידע שזוכים להגנה מוגברת.
- צמצום חובת רישום מאגרי מידע, ובמקומה חובת הודעה לרשות על מאגרים מסוימים.
למה זה חשוב לעסק קטן או בינוני?
כמעט כל עסק מחזיק מידע אישי: רשימת לקוחות, פרטי עובדים, טפסים מהאתר. התיקון הופך את ההתנהלות הזאת לנושא שנבדק ונאכף, ולא רק להמלצה. הפרה עלולה להוביל לקנס, וגם לפגיעה באמון של הלקוחות.
מאיפה מתחילים?
- ממפים איזה מידע אישי הארגון אוסף, איפה הוא נשמר ומי נחשף אליו.
- בודקים אם הארגון חייב במינוי ממונה הגנת פרטיות.
- מעדכנים מדיניות פרטיות, נהלים והסכמים מול ספקים.
- מדריכים את העובדים שנוגעים במידע.
היערכות מסודרת עכשיו זולה ופשוטה בהרבה מטיפול בדיעבד אחרי תלונה או ביקורת.
שאלות נפוצות
מתי נכנס תיקון 13 לתוקף?
התיקון אושר בכנסת באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף באוגוסט 2025.
האם תיקון 13 חל על עסקים קטנים?
כן. החוק חל על כל מי שמחזיק מאגר מידע אישי, כמו רשימת לקוחות או פרטי עובדים. חלק מהחובות, כמו מינוי ממונה הגנת פרטיות, חלות רק על סוגים מסוימים של ארגונים.
מה הסיכון בהפרת החוק?
הרשות להגנת הפרטיות רשאית להטיל עיצומים כספיים על הפרות, ובנוסף הפרה עלולה לפגוע באמון הלקוחות.
המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבדיקה של המקרה שלכם, צרו איתנו קשר.