אחד החידושים הבולטים בתיקון 13 הוא החובה למנות ממונה הגנת פרטיות, או בקיצור DPO (Data Protection Officer). עד התיקון לא הייתה בישראל חובה כללית כזו.
מי חייב במינוי?
באופן כללי, החובה חלה על גופים ציבוריים, ועל ארגונים פרטיים שחלק מרכזי מהפעילות שלהם כרוך במידע אישי בהיקף משמעותי. בין הדוגמאות הבולטות:
- ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד של מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, כמו מוסדות רפואיים, בנקים וחברות ביטוח.
- ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל מעקב שיטתי אחר אנשים בהיקף ניכר.
- סוחרי מידע, כלומר גופים שעיסוקם איסוף ומכירה של מידע על אנשים.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות שמפרטות איך לפרש את המונחים האלה, ולכן כדאי לבחון כל מקרה לגופו.
מה עושה ממונה הגנת פרטיות?
- מפקח על עמידת הארגון בחוק ובתקנות.
- מייעץ להנהלה בכל נושא שקשור למידע אישי.
- מכין תוכנית הדרכה ופיקוח, ומטפל בפניות של נושאי מידע.
- משמש איש קשר מול הרשות להגנת הפרטיות.
ומה אם אנחנו לא חייבים?
גם ארגון שלא חלה עליו חובה נהנה מגורם מקצועי שמחזיק את הנושא. ממונה במיקור חוץ מאפשר לקבל את הידע והניסיון בלי לגייס עובד במשרה מלאה.
שאלות נפוצות
מה זה DPO?
DPO (Data Protection Officer) הוא ממונה הגנת פרטיות: הגורם שמפקח על עמידת הארגון בדיני הפרטיות, מייעץ להנהלה ומשמש איש קשר מול הרשות להגנת הפרטיות.
האם אפשר למנות ממונה הגנת פרטיות חיצוני?
כן. ארגונים רבים בוחרים בממונה במיקור חוץ, שמספק ידע וניסיון בלי צורך בגיוס עובד במשרה מלאה.
איך יודעים אם הארגון חייב במינוי?
בוחנים את סוג הפעילות ואת היקף המידע האישי שהארגון מעבד, לאור החוק והנחיות הרשות להגנת הפרטיות. כדאי לבצע בדיקה פרטנית.
המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבדיקה של המקרה שלכם, צרו איתנו קשר.